פסילת צוואה בשל פגמים בעריכתה 

כללי הירושה מורים כי עם מותו של אדם מי שזכאי לחלק בירושה הינם יורשים על פי דין של המנוח אלא אם כן המנוח הותיר אחריו צוואה, שאז יורשי המנוח הינם הזוכים על פי הצוואה.

חוק הירושה בישראל מכיר ב -4 צורות של צוואה, צוואה שאינה מתאימה לאחת מצורות אלה אינה צוואה ובית המשפט יורה על פסילת צוואה. צורות הצוואה המוכרות בדין הישראלי הינן כדלקמן:

צוואה בכתב יד: צוואה שנכתבה כולה בכתב ידו של המצווה.

צוואה בעדים: צוואה בכתב שהביאה המצווה בפני שני עדים.

צוואה בפני רשות / צוואה נוטריונית: על-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי

צוואה בעל פה: אמירת דברי הצוואה של מי שרואה עצמו בפני המוות בפני שני עדים המבינים את שפתו.

כל מסמך שערך מוריש צריך להיבחן בראשונה, בשאלה האם הוא נכנס לגדר אחד מהמקרים המוכרים בחוק לעשיית צוואה. עורך דין צוואה וירושה מנוסה בתחום, יכול לתת חוות דעת האם במקרה הספציפי המסמך עונה להגדרת צוואה או לא. או האם קיימים פגמים בצוואה אשר ניתנים לתיקון על ידי בית המשפט.

פסק דין פסילת צוואה שאינה עונה להגדרת החוק:

בבית המשפט לענייני משפחה נידונה סוגייה של פסילת צוואה בשל פגמים בעריכתה. בשנת 2002 ערכו בני הזוג צוואה אחת עבור שניהם. בצוואה נכתב כי לכל אחד מהמצווים שמורה הזכות לשנות את הצוואה, ולנותר בחיים זכות לעשות ברכוש כרצונו . ב-2003 נפטר הבעל וניתן צו לקיום צוואתו. ב-2011 ערכה האישה המנוחה צוואה בפני רשות, השונה מצוואת 2002. הילדים, טענו כי יש לקיים את הצוואה מ-2011, ואילו המתנגדים, טענו כי יש לפסול את הצוואה ולתת צו ירושה ולחילופין לקיים את צוואת המנוחים המשותפת מ-2002. מה החליט בית המשפט?

בית המשפט פסל את הצוואה משנת 2011 מאחר ונמצא כי הצוואה לא עונה להגדרת הצורה כנדרש על פי הדין. הצוואה לא נערכה "על ידי המצווה באמירת דברי המצווה בעל-פה בפני רשות"  או "לא הוגשה בכתב ע"י המצווה עצמו", כפי שקבוע בסעיף 22(א) לחוק הירושה. בית המשפט הבהיר כי אין בעצם הקראת צוואה באזני המצווה כדי לרפא את הפגמים שנפלו בצוואה, מאחר וסעיף 22 לחוק הירושה, מחייב את הקראת הצוואה אם המצווה אינה קורא בעצמו. בהעדר מרכיבי היסוד בצורת הצוואה לבית המשפט אין סמכות לתת צו קיום צוואה, ולמעשה אף אין צורך לבדוק האם הצוואה משקפת את רצונו של המנוח.  דחה את הבקשה למתן צו לקיום הצוואה, ופסל את הצוואה משנת 2011.

בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים נידונה ענייניה של צוואה משנת 2008 שהותירה אחריה קשישה כבת 90 שנה. ילדיה  בקשה לקיום צוואת המנוחה משנת 2008, ומנגד התנגדות לקיומה. הצדדים אחים. המנוחה ערכה בחייה שתי צוואות שנחתמו על ידה, בפני שני עדים: בצוואה הראשונה בזמן הורישה המנוחה לעשרת ילדיה בחלקים שווים; ב"צוואה מאוחרת" זאת משנת 2008, ציוותה המנוחה את דירת מגוריה לאחד מיורשיה, ואילו את יתר העיזבון הורישה לשאר הילדים בחלקים שווים. המתנגד לצוואה טען לפגמים בצוואה בעקבות עדותה של עדת הקיום לצוואה לגבי הדרישות הנוגעות לשני העדים לצוואה.

בית המשפט קיבל את ההתנגדות ופסל את הצוואה  לאור הפגמים שהתגלו בצוואה בעדים: הצוואה אמנם נחזית להיות צוואה תקינה, שכן על פניו, מבחינה צורנית, עונה היא על כל התנאים שבסעיף 20 לחוק הירושה, אולם התברר בעקבות עדותה של עדת הקיום לצוואה, שהיא העדה האובייקטיבית היחידה שיכולה להעיד על נסיבות עריכת הצוואה,הדברים הבאים:

1. כי העדה חתמה על הצוואה מבלי שהמנוחה חתמה בפניה ומבלי שהצהירה בפניה כי זו צוואתה. 2. שני העדים לצוואה לא חתמו עליה יחד באותו מעמד

3. עולה כי איש לא קרא בפני המנוחה ואיש לא תרגם לה את הצוואה לשפה המובנת לה.

בית המשפט פסל את הצוואה לאור כך שלא התקיים התנאי שבחוק, לפיו המצווה צריך לחתום על הצוואה בפני שני עדים. עדת הקיום העידה מפורשות, כי לא נכחה כאשר הקריאו למנוחה את הצוואה, ורק חתמה לבקשת בעלה של המנוחה, מבלי שהמנוחה חתמה בפניה על הצוואה. בנסיבות אלה לא התקיים הרכיב ההכרחי של "הביאה בפני שני עדים". משנמצא כי הצוואה נערכה רק על ידי עד אחד – אין להכשירה.

לא כל פגם יש בו לפסול צוואה, ישנם מקרים בהם אפשר לקיים את הצוואה על אף הפגמים שנפלו בה. בכל מקרה כדאי לקבל ייעוץ מקדים מעורך דין העוסק בתחום הירושה.